Answer
במצב כשל זה, מהירות הסיבוב של הציר עלתה על 'מהירות ההיאחזות' של הטבעת. ככל שהמהירות עלתה, הכוח הצנטריפוגלי $F_c = m r imes ext{omega}^2$ התגבר על כוח ה'היצמדות' האלסטי של הטבעת. לאחר שהטבעת התרחבה ואיבדה מגע עם תחתית החריץ, היא החלה להסתובב ללא תלות בפיר. חיכוך זה גרם לחימום מקומי, הפחית את חוזק התפוקה של החומר וגרם להתרחבות נוספת. בסופו של דבר, הטבעת 'בקעה' מתוך החריץ בגלל היעדר אילוץ רדיאלי. התיקון כולל שימוש בעיצוב טבעת 'נעלה עצמית' או הגדלת חתך הטבעת כדי להגדיל את יחס המסה לקשיחות שלה בצורה חיובית.