כיצד 'חוזק הגזירה' של חומר הטבעת מגביל את קיבולת הדחף הכוללת של טבעת שמירה ספירלית?

כאשר חומר החריץ קשיח מספיק, מצב הכשל עובר לגזירה של הטבעת עצמה. קיבולת עומס הדחף המבוססת על גזירת טבעת $P_r$ מחושבת כ-$P_r = \frac{D \cdot t \cdot π τ_{ult}}{S}$, כאשר $t$ הוא עובי הטבעת ו-$τ_{ult}$ הוא חוזק הגזירה האולטימטיבי של החומר (בדרך כלל $τ_{0}.$t.$t). עבור טבעת ספירלה עשויה פלדת פחמן SAE 1070 עם חוזק מתיחה של $200$ ksi, חוזק הגזירה יהיה כ-$120$ ksi. חשוב לציין שטבעות ספירלה הן לרוב רב-סיבובים; עם זאת, חישוב הגזירה מתמקד בדרך כלל בעובי של סיבוב בודד אלא אם כן הסיבובים מסונכרנים בצורה מושלמת בחלוקת עומסים. עבור טבעות 2 סיבובים בסגנון Smalley, $t$ האפקטיבי הוא סכום עובי הסיבוב.