Answer
אם לחלק הנשמר יש שיפוע או רדיוס גדול, הוא ייצור קשר עם הטבעת בנקודה רחוקה יותר מקיר החריץ. זה מגדיל את 'זרוע הרגע' ואת 'אפקט המנה'. כדי למנוע את הוצאת הטבעת החוצה, על המעצב או: 1) להשתמש ב-'Back-up Washer' (שיים שטוח) בין החלק המחורר לטבעת כדי לספק פנים מרובע, או 2) לחשב את השיפוע המרבי המותר $Ch_{max} = 0.5 imes (b - d)$, כאשר $b$ הוא העומק הרדיאלי ו$ovd$ הוא הקיר הרדיאלי. חריגה ממגבלה זו מובילה לכשל בטרם עת עקב 'גלגול' הטבעת על קצה החריץ.